טופס הצטרפות לאגודת אשכול – לחץ להורדה

מורה דרך בעל רכב אשכול, בעל רכב מדברי, אגודת אשכול שלך ובשבילך.

חוק שירותי תיירות

תקנות מורי דרך

 

מבקר המדינה ביקר את ההתנהלות הבלתי מקצועית של משרד התיירות בכך שאין נהלים אין תקנות ואין פרשנות! ביקורת זו מחייבת את משרד התיירות להתקין את החוק מחדש או לפחות לתת בו נהלים תקנות ופרשנויות, אבל משרד התיירות מתנהג כפי שהגדיר אותו ערוץ 10 וכפי  שכבוד שר התיירות מר יריב לוין הסכים להגדרה הזו בראין בטלביזיה משרד התיירות “אפס בתיירות”

דוח ממבקר המדינה 63ב עמ’ 1213

ההסדרים החוקיים והמנהליים שעל פיהם משרד התיירות פועל בתחומים מסוימים אינם ברורים או מפורטים דיים, והתעוררו ספקות לגבי הפרשנות הנכונה שלהם.

 

אף שהצורך בתיקון חוק שירותי תיירות ותקנות מורי דרך עלה במשרד כבר בשנת 2008, בספטמבר 2014 טרם הוגשה הצעת חוק מטעם המשרד, וגם התקנות האמורות טרם תוקנו.

 

דוח מבקר המדינה 65ג לגבי תקנות מורי דרך

 

דוגמא לחוסר המקצועיות של משרד התיירות הינה בחוסר ההגדרה ל –  קבוצה. לפי שמועות של הצעות החוק המתוכננת שמשרד התיירות מסתיר מהציבור’ קבוצה הינה בת 45 משתתפים, דהיינו, פחות מ 45 משתתפים לא מחוייבים במורה דרך.

כיום פועלים לפי המינהג קבוצה – מספר אנשים הנדרשים לאוטובוס.

מהו אוטובוס לפי משרד התחבורה מ – 19 נוסעים ומעלה – מיניבוס

אוטובוס ממש מ- 30 נוסעים ומעלה. וכך בפועל אף אחד לא יודע מהו מספר המשתתפים המרכיב קבוצה .

 

הצעת חוק תקנות מורי דרך 2010 לא עברה

בהצעה חוק זו קבוצה הינה מעל 11 תיירי חוץ. דהיינו ישראלי בכלל לא נספרים! איזה בושה!

 

אכן הפעילות של אגודת מורי הדרך ומשרד התיירות במשך 20 שנה הביאה לעוד הצעת חוק להחמרת הענישה אך בפועל בגלל שחוק שירותי תיירות ותקנות שירותי תיירות מורי דרך הינו מחורר ככברה, ובגלל שעובדי משרד התיירות פשוט לא יודעים איך עושים אכיפה ואיך כותבים כתבי אישום ואיך מנצחים בבית המשפט  ספק רב אם תיקון זה יתרום משהו אם לא תיעשה רפורמה נרחבת במשרד התיירות כולל החלפת מרבית צוות העובדים

תקנות מורי דרך – הצעת חוק החמרת הענישה 2016

וגם בעניין זה כתב מבקר המדינה ביקורת נוקבת מאוד על חוסר האונים שמגלה משרד התיירות בעת שהוא מגיש תביעות

פעולות האכיפה שביצע המשרד בנוגע לפעולות הדרכה לא חוקית לא מוצו, ובכך נפגעה אפקטיביות האכיפה.

לומר לכם שמשרד התיירות גם לאחר שהוא רושם קנסות בפועל לא יוצא מזה שום דבר, וגם כאן יש חוסר מקצועיות משוועת במערך התביעה של משרד התיירות שמופקדים עליו אנשים שפשוט לא יודעים את תפקידם, מזלזלים בחוק ופוגעים בזכויות יסוד באופן לא חוקי.

בקיצור משרד התיירות הינו אחד המשרדים הכי לא מקצועיים שיש במדינת ישראל!

 

גם דף זה נכתב ע”י מוטי בר-נס באופן בלעדי, וכל מי שמצא טעות או שיש לו הערה מוזמן לפנות אליי ואני אטפל כנדרש. נא לפנות אליי רק במייל [email protected]

 

 

 

 

 

תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ”ז-1967

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לפקודת מורי-דרך (להלן – הפקודה), וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948, אני מתקין תקנות אלה:

 

הגדרות [תיקון התשמ”ח (מס’ 2)]

  1. בתקנות אלה –

 

“השר”      –   שר התיירות;

“הממונה” –   עובד מדינה שהשר מינה לענין תקנות אלה;

“ועדה”     –   ועדת הבחינות שנתמנתה לפי הוראות תקנה 4;

“מועצה”   –   מועצה מייעצת לעניני אתיקה של מורי-דרך שנתמנתה לפי וראות תקנה 5;

“רשיון”     –   רשיון לשמש מורה-דרך לפי הפקודה;

“עסק”      –   מקום שבו מוכרים או נותנים טובין או שירותים לצרכן.

 

כשירות לרשיון מורה דרך [תיקון התשמ”ח (מס’ 2)]

 

  1. הממונה רשאי לתת למבקש רשיון מורה דרך אם התקיימו בו כל אלה:

(1)      הוא תושב ישראל;

(2)      מלאו לו 21 שנים;

(3)      אין לגביו רישום במרשם הפלילי על עבירה שיש עמה קלון;

(4)      עמד בבחינות לפי תקנות אלה.

 

הגשת הבקשה למתן רשיון [תיקון התשמ”ח (מס’ 2)]

 

  1. (א) מי שהתקיימו בו הוראות תקנה 2, רשאי להגיש לממונה בקשה למתן רשיון בטופס שקבע הממונה למתן רשיון מורה דרך.

 

(ב)      לבקשה יצורפו שני צילומי דרכון של המבקש וכן אישורים נוספים כפי שידרוש הממונה.

 

פטור מטעמים מיוחדים (תיקון התשכ”ח)

 

3א.     רשאי הממונה לפטור, מטעמים מיוחדים, אדם הרוצה לשמש מורה-דרך מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם נתקיימו בו אלה:

 

(1)      הוא היה ביום כ”ה באייר התשכ”ז (4 ביוני 1967) תושב השטח המתואר בתוספת לצו סדרי השלטון והמשפט (מס’ 1), התשכ”ז-1967;

(2)      בידו רשיון מורה-דרך שניתן לו על ידי שלטונות השטח האמור בפיסקה (1).

 

מינוי ועדת בחינות

 

  1. הממונה ימנה ועדת-בוחנים של שלושה חברים לפחות מבין אנשים, שלדעתו, מתאימים לתפקידם.

מינוי מועצה (תיקון התשל”ג)

 

  1. תוקם מועצה של שבעה חברים הבקיאים בעניני תיירות; כיושב-ראש ימונה אחד מבין עובדי משרד התיירות שבמועצה.

 

דרכי הדיון במועצה

 

  1. (א) המועצה תתכנס לישיבותיה על פי הזמנת היושב-ראש.

(ב)      החלטה של המועצה תתקבל ברוב דעות חבריה; היו הדעות שקולות – יכריע היושב-ראש.

(ג)       יתר סדרי הדיון תקבע המועצה לעצמה.

 

הגשת בקשה להיבחן

 

  1. בקשה להיבחן לפני הועדה תוגש לממונה; המבקש יצרף לה אישור שהוא בוגר קורס למורי-דרך, להנחת-דעתו של הממונה.

 

בחינות

 

  1. (א) הבחינות יתקיימו לפחות אחת לשנה לפי תכנית, במקום ובתאריך שנקבעו על ידי הממונה; הודעה על כך תימסר למבקש.

(ב)      הבחינות יהיו בכתב ובעל-פה בפיקוח הועדה.

(ג)      העברת תוצאות הבחינות תיעשה על ידי הועדה.

 

תעודת בחינה

 

  1. מועמד שעמד בבחינה יקבל על כך תעודה חתומה ביד יושב-ראש הועדה.

 

סוגי רשיונות (תיקון התשל”ב)

 

9א.     רשיון יהיה מאחד הסוגים האלה:

 

(1)      ארצי, לכל שטח המדינה;

(2)      מחוזי, למחוז שצויין בו;

(3)      מקומי, למקום שצויין בו.

 

פקיעת רשיון מקומי (תיקון התשל”ב)

 

9ב.     תקפו של רשיון מקומי יפוג בכל אחד מאלה:

 

(1)      תום התקופה שצויינה בו;

(2)      הוא אינו דרוש עוד, לדעת הממונה, לצורך העיסוק שלגביו ניתן והודעה על כך נשלחה לבעל הרשיון בדואר רשום.

 

איסור לשמש מורה דרך ללא רשיון (תיקון התשל”ח)

 

9ג.      לא ישמש אדם מורה דרך בתמורה, לא ישמש מסיע בתמורה כמורה דרך ולא יציע אדם שירותיו כמורה דרך בתמורה, אלא אם יש בידו רשיון.

 

מילוי אחר תנאי הרשיון (תיקונים: התשל”ב, התשל”ח)

 

9ד.      לא ישמש מורה דרך בתפקידו ולא יציג את שירותו אלא בהתאם לסוג הרשיון שבידו ובהתאם לתנאיו.

 

מורה דרך רשוי (תיקון התשנ”א)

 

9ה.      לא תעסיק סוכנות כהגדרתה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סוכנויות לנסיעות, לנופש ותיירות פנים, ומשרדים לתיור), התשכ”ז-1967, מורה דרך אלא אם כן הוא בעל רשיון תקף לשמש מורה דרך לפי תקנות אלה.

 

תוקף רשיון (תיקון התשנ”א)

 

  1. תקפו של רשיון, אם לא נקבע בו מועד אחר, הוא עד יום 31 בדצמבר של השנה שלאחר שנת נתינתו, והוא ניתן לחידוש.

 

אבדן רשיון

 

  1. רשיון שאבד או ניטשטש חייב בעליו להודיע על כך לממונה והוא זכאי לקבל העתק מן הרשיון.

 

אגרות [תיקונים: התש”ל, התשל”ו, התשל”ו (מס’ 2), התשל”ח, התשמ”ג, התשמ”ד, התשמ”ה, התשמ”ו, התשמ”ח, התשמ”ט, התש”ן, התשנ”א, התשנ”א (מס’ 2), התשנ”ב, התשנ”ד, התשנ”ה, התשנ”ו, התשנ”ח, התשנ”ט, התש”ס, התשס”א, התשס”ב, התשס”ז]

 

  1. (א) בעד מתן רשיון לתקופה של שנתיים או חידושו לתקופה כאמור, תשולם אגרה של 224 שקלים חדשים; בעד מתן רשיון או חידושו לתקופה קצרה משנתיים, תשולם אגרה בשיעור יחסי.

(ב)      האגרה לפי תקנת משנה (א) תשולם כשהיא מוגדלת בשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש יוני בכל שנה לעומת המדד שפורסם לחודש יוני 1990, וכשהיא מעוגלת לשקל החדש השלם הקרוב.

(ג)      בתקנה זו, “מדד המחירים לצרכן” או “מדד” – מדד המחירים לצרכן שקבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אף אם יתפרסם על-ידי כל מוסד ממשלתי אחר, לרבות כל מדד אחר שיבוא במקומו, בין שהוא בנוי על אותם נתונים שעליהם בנוי המדד הקיים ובין אם לאו; אם יבוא מדד אחר, תקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את היחס שבינו לבין המדד המוחלף.

(ד)      חל שינוי בשיעורי האגרה כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות.

 

נשיאת רשיון (תיקון התש”ן)

 

  1. (א) מורה דרך ישא את רשיונו במקום בולט לעין, על מעילו או חולצתו, בשעה שהוא משמש מורה דרך או כשהוא מציע את שירותו.

(ב)      בוטל או הותלה רשיון או פג תוקפו יחזיר מורה הדרך את הרשיון לממונה תוך 7 ימים מיום שנשלחה לו הודעה על כך בדואר רשום.

 

 

חידוש רשיונות

 

  1. לא יחודש רשיונו של מורה-דרך אלא אם השתתף בקורסים להשתלמות שנקבעו על ידי הממונה ושהודעה עליהם נשלחה אליו בדואר רשום.

 

הפסקת רשיון זמנית או ביטולו

 

  1. הממונה רשאי, אחר שנועץ במועצה, להתלות או לבטל את רשיונו של מורה-דרך שעשה אחד מאלה:

 

(1)      בעת מילוי תפקידו כמורה-דרך יעץ, כיוון או הניע אדם כל שהוא לעסק שאיננו נושא כדין אישור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), התשכ”ז-1967 (להלן – אישור), בנסיבות שלהנחת-דעתו של הממונה, היה בהן כדי להעדיף שלא כהלכה עסק שאינו נושא אישור על פני זה הנושא אישור;

(2)      עשה מעשה או מחדל אשר אינו הולם את הרשאתו החוקית כמורה-דרך.

 

בקורת

 

  1. הממונה רשאי לפקח על פעולותיהם של מורי הדרך, להנחותם, לכוונם ולהדריכם במילוי תפקידם.

 

ביטול

 

  1. תקנות מורי הדרך, התשכ”ב-1961 (להלן – התקנות הפוקעות) – בטלות.

 

הוראות מעבר

 

  1. מי שהיה לו רשיון בהתאם לתקנות הפוקעות ערב תחילתן של תקנות אלה יראו אותו כמי שניתן לו רשיון לפיהן.

 

השם (תיקון התשל”ח)

 

  1. לתקנות אלה ייקרא “תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ”ז-1967”.

 

ט’ בטבת התשכ”ז (22 בדצמבר 1966)

 

משה קול

שר-התיירות

חוק שירותי תיירות, תשל”ו-1976

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – תיירות – שירותי תיירות

תוכן ענינים

פרק א’: פרשנותGo2
סעיף 1הגדרותGo2
פרק ב’: הסדר שירותי תיירותGo2
סעיף 2שירותי תיירות   מה הםGo2
סעיף 3הסדרת שירותי תיירותGo3
סעיף 4מתן שירותים באמצעות בעלי מקצועGo3
סעיף 5קביעת מחירים ופרסומםGo3
סעיף 6איסור לסרב מתן שירות או להתנותוGo3
סעיף 10עסק מאושר לתייריםGo4
סעיף 11סמכויות משלימותGo4
סעיף 12סמכויות לענין רשיונותGo4
פרק ב’1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאותGo4
סעיף 12אהבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעותGo4
סעיף 12בקרן להבטחת כספי לקוחותGo4
סעיף 12גחובת גילוי נאותGo5
סעיף 12דעיצום כספיGo5
סעיף 12הסמכויות הממונהGo6
פרק ג’: עבירות, שפיטה ועונשיןGo6
סעיף 13עבירות ועונשיןGo6
סעיף 14אחריות לעבירהGo6
סעיף 15חובת הראיהGo6
סעיף 16הפסקת שירות תיירותGo6
סעיף 17ביצוע צוGo7
סעיף 18שמירת דיניםGo7
פרק ד’: הוראות שונותGo7
סעיף 19סמכויות מבקרGo7
סעיף 20מינויים וקביעת תפקידיםGo7
סעיף 21תחולה על נאות מרפאGo7
סעיף 23שמירת דיניםGo7
סעיף 24ביצועGo7
סעיף 25ביטולGo8
סעיף 26תחילהGo8

 

 

חוק שירותי תיירות, תשל”ו-1976*

פרק א’: פרשנות

הגדרות
  1. בחוק זה –

“בית מלון” – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;

“חוק זה” – לרבות תקנות שהותקנו לפיו;

“חניון” – שטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

“משרד לתיור” – (נמחקה);

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

מחיקת הגדרת “משרד לתיור”

הנוסח הקודם:

“משרד לתיור” – אחד מאלה:

(1) אדם המארגן סיור בישראל בתמורה בין כעסק בין באקראי או שלא בתמורה אך דרך קבע, למעט –

(א) סיור של בית-ספר כהגדרתו בפקודת החינוך בשביל תלמידיו;

(ב) סיור של מוסד או מפעל בשביל עובדיו או חניכיו;

(ג) סיור מטעם ארגון ציבורי בישראל שיש לו קשר גומלין קבוע עם ארגונים ציבוריים מקבילים במדינות חוץ, ובלבד ששר החינוך והתרבות או שר החוץ, בהתייעצות עם שר התיירות, אישר את הארגון הציבורי לעניין פסקה זו;

(2) אדם המעמיד לרשותו של מזמין סיור כלי רכב עם מפעילו – למעט מונית כמשמעותה בתקנות התעבורה תשכ”א-1961 – בין כעסק ובין באקראי;

(3) אדם הנותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) ו-(2) בתמורה וכעסק.

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

“סוכנות נסיעות” – (נמחקה);

מיום 5.8.1987

תיקון מס’ 1

ס”ח תשמ”ז מס’ 1222 מיום 5.8.1987 עמ’ 151 (ה”ח 1837)

“סוכנות נסיעות” – אדם שבתמורה או כעסק עושה אחת מאלה, בין בנוסף לפעולותיו של משרד לתיור ובין כפעולה לעצמה:

(1) מארגן סיור לישראל או למדינות חוץ או מזמין שירותים בעסק לצרכי סיור כאמור;

(2) מזמין או מוכר כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה למדינות חוץ או לסיור;

(3) מזמין שירותי בית מלון בישראל או בחוץ לארץ;

(3) (4) מטפל בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצרכי סיור או נסיעה כאמור, על פי דיני ישראל או מדינת חוץ;

(4) (5) נותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (3) (1) עד (4) בתמורה וכעסק.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

מחיקת הגדרת “סוכנות נסיעות”

הנוסח הקודם:

“סוכנות נסיעות” – אדם שבתמורה או כעסק עושה אחת מאלה, בין בנוסף לפעולותיו של משרד לתיור ובין כפעולה לעצמה:

(1) מארגן סיור לישראל או למדינות חוץ או מזמין שירותים בעסק לצרכי סיור כאמור;

(2) מזמין או מוכר כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה למדינות חוץ או לסיור;

(3) מזמין שירותי בית מלון בישראל או בחוץ לארץ;

(4) מטפל בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצרכי סיור או נסיעה כאמורף על פי דיני ישראל או מדינת חוץ;

(5) נותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4) בתמורה וכעסק.

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

“סיור” – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו”ארגון סיור” – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

“סיור” – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו”ארגון סיור” – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

 

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 140 (ה”ח 3043)

“סיור” – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו”ארגון סיור” – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

“שירותי סוכנות נסיעות” – כל אחד מאלה:

(1)   ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור;

(2)   הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;

(3)   הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;

(4)   טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;

(5)   מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4);

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 140 (ה”ח 3043)

הוספת הגדרת “שירותי סוכנות נסיעות”

“השר” – שר התיירות;

“תייר חוץ” – מי שנכנס לישראל ויושב בה על-פי רשיון לישיבת ביקור או לישיבת מעבר, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952, או על-פי צו או היתר שניתן מכוח סעיף 17 לחוק האמור.

פרק ב’: הסדר שירותי תיירות

שירותי תיירות – מה הם
  1. אלה שירותי תיירות:

(1)  בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד בעיקר לאורחיו:

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(1א)        (נמחק);

(2)  חניון;

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

(3)  (נמחק);

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

(4)  (נמחק);

(5)  שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א)   סיור;

(ב)   אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6)  עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(7)  (נמחק).

מיום 5.8.1987

תיקון מס’ 1

ס”ח תשמ”ז מס’ 1222 מיום 5.8.1987 עמ’ 151 (ה”ח 1837)

  1. אלה שירותי תיירות:

(1) בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד לאורחיו;

(1א) בתי אוכל;

(2) חניון;

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

(5) שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א) סיור;

(ב) אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6) עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(7) שירותי השכרת רכב.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

  1. אלה שירותי תיירות:

(1) בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד לאורחיו;

(1א) בתי אוכל;

(2) חניון;

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

(5) שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א) סיור;

(ב) אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6) עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(7) שירותי השכרת רכב.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

מחיקת פסקאות 2(3), 2(4)

הנוסח הקודם:

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

הסדרת שירותי תיירות
  1. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות, ובין השאר לקבוע –

(1)  דרישות ומבחנים לענין –

(א)   רישוי שירותי תיירות, למעט בית-מלון וחניון;

(ב)   סיווגם של שירותי תיירות;

(2)  סידורים ומיתקנים נאותים למשתמשים בשירות;

(תיקון מס’ 1)
תשמ”ז-1987(תיקון מס’ 3)תשנ”ט-1999

(3)  חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם;

(4)  הוראות בדבר פרסומים של שירותי תיירות;

(5)  אגרות בעד רישוי או פעולה אחרת מכוח חוק זה.

מיום 5.8.1987

תיקון מס’ 1

ס”ח תשמ”ז מס’ 1222 מיום 5.8.1987 עמ’ 151 (ה”ח 1837)

(3) חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם, ולגבי סוכנות נסיעות ומשרד לתיור – גם להמציא ערובה, בדרך שתיקבע, גם להמציא ערובה, למי שנקבע ובדרך שנקבעה למילוי התחייבויותהם כלפי לקוחות וספקים של שירותי תיירות ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים;

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

(3) חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם ולגבי סוכנות נסיעות ומשרד לתיור – גם להמציא ערובה, למי שנקבע ובדרך שנקבעה למילוי התחייבויותהם כלפי לקוחות וספקים של שירותי תיירות ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים;

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

3א.     (בוטל).

מיום 5.8.1987

תיקון מס’ 1

ס”ח תשמ”ז מס’ 1222 מיום 5.8.1987 עמ’ 151 (ה”ח 1837)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

ביטול סעיף 3א

הנוסח הקודם:

ערובה לא ניתנת לשיעבוד

3א. ערובה כאמור בסעיף 3(3) וכספים ממימושה הנמצאים בידי מי שנקבע על פי הסעיף האמור, לא ישמשו אלא למילוי ההתחייבויות כאמור באותו סעיף וכפי שנקבע בתקנות, והם אינם ניתנים –

(1) לעיקול או שיעבוד;

(2) להעברה, אלא בדרך שנקבעה בתקנות או בהוראות מינהל.

מתן שירותים באמצעות בעלי מקצוע
  1. (א) השר רשאי לקבוע בתקנות –

(1)   חובה ששירות תיירות פלוני יינתן על ידי בעלי כשירות מקצועית;

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

(2)   בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה – הסדרים בענין הכשרה וכשירות של מורה דרך, כהגדרתו בתקנות.

(ב)  מקום שחיקוק מעניק לשר העבודה סמכות להסדיר את ההכשרה והכשירויות של מקצועות תיירות והפיקוח עליהם, ישתמש שר העבודה בסמכות זו לאחר התייעצות עם שר התיירות; חובת ההתייעצות לא תחול על סמכויות לפי חוק החניכות, תשי”ג-1953, למעט בענין תכניות של בחינות הנערכות על-פיו.

מיום 1.10.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

החלפת פסקה 4(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) בהתייעצות עם שר העבודה – הסדרים בענין הכשרה וכשירויות של מורה דרך ומנהל בית מלון, בענין מומחה לנסיעות, מומחה להסעת תיירים ופקיד מורשה כהגדרתם בתקנות ובענין מנהל מומחה ועובד מקצועי של עסק כאמור בסעיף 2(6).

 

לענין ביטול הסמכות בענין הכשרה וכשירויות של פקיד מורשה ופקיד מאושר מיום 1.10.1999

לענין ביטול הסמכות בענין הכשרה וכשירויות של מומחה לנסיעות ומומחה להסעת תיירים מיום 1.1.2002

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

(2) בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה – הסדרים בענין הכשרה וכשירויות של מורה דרך ובענין מומחה לנסיעות, מומחה להסעת תיירים ופקיד מורשה כהגדרתם בתקנות כהגדרתו בתקנות.

קביעת מחירים ופרסומם
  1. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(1)  (נמחק);

(2)  מחירי מינימום למורה דרך;

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(3)  חובה להציג מחירים, דרכי הצגתם ופרסומם.

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

  1. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(1) מחירי מקסימום לשירותי תיירות, ואיסור או הגבלה על קבלה ונתינה של תמורה נוספת על המחיר שנקבע, ובלבד שלא יקבע השר מחיר הסעה בכלי הסעה אלא בהסכמת שר התחבורה;

(2) מחירי מינימום למורה דרך;

(3) חובה להציג מחירים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), דרכי הצגתם ופרסומם.

איסור לסרב מתן שירות או להתנותו
  1. מי שעוסק בשירות תיירות לא יסרב סירוב לא סביר לספק שירות שבתחום עיסוקו, ולא יתנה את הספקת השירות בתנאים שלא הותרו בתקנות.
(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

  1. (בוטל).

מיום 1.1.1999

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

איסור על עמלה למורה דרך

  1. (א) מי שמתלווה לתייר חוץ בסיור כמורה דרך, כנהג או בתפקיד אחר, לא יבקש, לא יקבל ולא יסכים לקבל עמלה או תמורה אחרת מכל אדם בשל הפניית תייר חוץ לבית עסק פלוני או בשל טובין או שירותים שרכש תייר חוץ באותו בית עסק.

(ב) לא יתן אדם ולא יציע עמלה או תמורה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

  1. (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

הסדרת מקומות אכסון לתיירי חוץ

  1. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים בדבר החלק של חדרי בית-מלון שיוקצו לאירוח תיירי חוץ בעונה פלונית או במקום פלוני, בין ליחידים ובין לקבוצות, בין לסוכנויות נסיעות ובין למשרדים לתיור, ובלבד שאדם המתאכסן בפועל בבית מלון לא יידרש לפנות את מקומו בתקופה שהזמין לה את המקום.
(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

  1. (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

אישור לסיור

  1. (א) משרד לתיור או סוכנות נסיעות לא יציעו ביצוע סיור בישראל אלא אם אישר אותו השר מראש ובכתב.

(ב) השר רשאי להורות על הכנסת שינויים בתוכניתו של סיור ולקבוע הוראות בדבר הדרכה בו ובדבר סידורי אירוח, נוחות ורווחה למשתתפים בו, ורשאי הוא, בהסכמת שר התחבורה, לקבוע הוראות בדבר סוגם, התאמתם ומספרם של כלי רכב אשר ישמשו לסיור של משרד לתיור, ודרכי פעולתו של משרד לתיור המשתמש בכלי שיט או טיס.

עסק מאושר לתיירים
  1. השר רשאי, בדרך שיקבע בתקנות, להעניק לשירותי תיירות, וכן למפעלים ושירותים אחרים לפי בקשתם, תואר, ציון או סמל של עסק מאושר לתיירי חוץ או תואר כיוצא בזה; ורשאי הוא להסדיר את אופן השימוש בתואר, בציון או בסמל שייקבעו ודרכי ביטולם.
סמכויות משלימות
  1. (א) כל ענין שהשר רשאי להסדיר לפי חוק זה, רשאי הוא לאסור, לחייב, להגביל, להטיל עליו פיקוח או לפטור ממנו, ורשאי הוא לעשות זאת בין בדרך כלל ובין לפי סוגים, דרגות או סניפים של שירותי תיירות.

(ב)  השר רשאי להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לווי הדרושות לביצוע סמכויות לפי חוק זה, לרבות דרכי אכיפתן של הוראות כאמור.

סמכויות לענין רשיונות
  1. (א) מי שמוסמך ליתן רשיון או תעודה אחרת (להלן – רשיון) לפי חוק זה, רשאי לסרב לתיתו או לסרב לחדשו או להתנות נתינתו, בתנאים מוקדמים או לקבוע בו תנאים; ורשאי הוא לבטלו, לשנותו או לשנות תנאים שנקבעו לגביו אם אירעה אחת מאלה:

(1)   נשתנו נסיבות שעל-פיהן ניתן הרשיון;

(2)   הופרו הוראות חוק זה או תנאים שנקבעו מכוחו;

(3)   מעשהו או מחדלו של בעל הרשיון בענין הנוגע לשירותי תיירות יש בו, לדעת השר, כדי לפסלו מלהיות בעל רשיון או סוג או דרגה שניתנו לו;

(4)   בעל הרשיון הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על חיקוק הנוגע לעיסוקו;

(5)   הוכח לשר כי בעל הרשיון לא עמד בהתחייבויותיו כלפי לקוחות או ספקים שבתחום עיסוקו או לא יוכל לעמוד בהן.

(ב)  החלטה לפי סעיף זה יכול שתהיה בהגבלת זמן או ללא הגבלה או שתיכנס לתקפה אם בעל הרשיון לא מילא תנאי שנקבע בה.

(ג)   בוטל רשיון או נשללה דרגה שלא בידי השר, רשאי בעל הרשיון לערור לפני השר, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

(ד)  לא יבוטל רשיון אלא אם ניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

(ה)  היה שירות תיירות חייב ברישוי הן על-פי חוק זה והן על-פי חוק רישוי עסקים, תשכ”ח-1968, לא יינתן לו רישוי על-פי חוק זה אלא לאחר שניתן לו הרשיון על-פי החוק האמור.

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

פרק ב’1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 142 (ה”ח 3043)

הוספת פרק ב’1

הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

12א.   (א)  הנותן, בתמורה או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות (בחוק זה – נותן שירותי סוכנות נסיעות) חייב להבטיח את כספי הלקוחות המקבלים ממנו שירות (בפרק זה – לקוחות) למקרה שהוא נעשה חדל פירעון או למקרים נוספים, שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)  הבטחת כספי לקוחות תהיה באחת מאלה:

(1)   חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות הפועלת בהתאם להוראות סעיף 12ב;

(2)   ביטוח באמצעות פוליסת ביטוח שהוציא מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ”א-1981 (בפרק זה – חוק הפיקוח); השר יקבע הוראות וכללים לענין הביטוח, לרבות הסכומים או השיעורים שעל פוליסה כאמור לכסות.

(ג)   כספים המצויים בקרן, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), המיועדים להבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה, אינם ניתנים לעיקול, לשעבוד או להעברה, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות, ובדרך שקבע כאמור.

(ד)  השר יקבע הוראות בדבר חובת דיווח על הבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה ובדבר דרכי הדיווח.

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 142 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף 12א

קרן להבטחת כספי לקוחות

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

12ב.   (א)  קרן להבטחת כספי לקוחות (להלן – הקרן) היא קרן שהקים ארגון של נותני שירותי סוכנות נסיעות או קרן אחרת, שאושרה בדרך שקבע השר; הוראות חוק הפיקוח לא יחולו על קרן כאמור.

(ב)  הקרן תקבל כחבר בה כל מי שנותן שירותי סוכנות נסיעות, בתנאים שוויוניים, אף אם אינו חבר בארגון נותני שירותי סוכנות הנסיעות שהקים את הקרן.

(ג)   נותן שירותי סוכנות נסיעות, שהקרן סירבה לקבלו כחבר בה, רשאי לערור על כך לפני השר, או לפני מי שהשר הסמיכו לכך מבין עובדי המדינה שבמשרדו, בתוך תקופה שיקבע השר.

(ד)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי הפעלת הקרן, לרבות תנאים ודרכים לתשלום כספים מהקרן.

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 143 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף 12ב

חובת גילוי נאות

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

(תיקון מס’ 5)
תשס”ו-2006

12ג.   השר, לאחר התייעצות עם הממונה כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981, יקבע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות לגלות מידע בכל ענין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ורשאי הוא לקבוע מהו ענין מהותי לענין סעיף 13(ה); בתקנות כאמור יקבע השר את פרטי המידע אשר יש חובה לגלותם, וכן את דרכי העמדת המידע לרשות הציבור.

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 143 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף 12ג

 

מיום 1.7.2006

תיקון מס’ 5

ס”ח תשס”ו מס’ 2057 מיום 15.6.2006 עמ’ 322 (ה”ח 236)

12ג. השר, לאחר התייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981, יקבע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות לגלות מידע בכל ענין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ורשאי הוא לקבוע מהו ענין מהותי לענין סעיף 13(ה); בתקנות כאמור יקבע השר את פרטי המידע אשר יש חובה לגלותם, וכן את דרכי העמדת המידע לרשות הציבור.

עיצום כספי

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

12ד.   (א)  השר ימנה עובד מבין עובדי המדינה שבמשרדו, אשר יהיה ממונה על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה (בפרק זה – הממונה).

(ב)  (1)   מצא הממונה כי אדם נותן שירותי סוכנות נסיעות, והיה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם הפר חובה מהחובות המפורטות להלן, יודיע לו בכתב כי נמצא שהוא נותן שירותי סוכנות נסיעות וכי הפר חובה מהחובות המוטלות עליו, וכי אם לא ימלא את החובה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה יוטל עליו עיצום כספי;

(א)   חובה להבטיח את כספי הלקוחות כאמור בסעיף 12א(א) ו-(ב);

(ב)   חובת דיווח שנקבעה לפי הוראות סעיף 12א(ד);

(ג)    חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראת סעיף 12ג;

(2)   לא קיים נותן שירותי סוכנות הנסיעות את החובה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור המפורט להלן ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(א)   לענין חובה כאמור בפסקה (1)(א) או (ג) – בשיעור הקנס האמור בסעיף
61(א)(3) לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

(ב)   לענין חובה כאמור בפסקה (1)(ב) – בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף
61(א)(1) לחוק העונשין.

(ג)   הממונה רשאי להטיל על תאגיד כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (ב).

(ד)  (1)   בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה;

(2)   בהפרה חוזרת ייווסף לעיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אם היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת חובה כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

(ה)  עיצום כספי ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.

(ו)   עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.

(ז)   לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ”א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.

(ח)  על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גביה).

(ט)  (1)   על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט שלום, בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי;

(2)   אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט אחרת;

(3)   התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו;

(4)   על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

(י)   (1)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 13(ה) אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת;

(2)   הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 13(ה), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם יוחזר לו סכום העיצום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 143 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף 12ד

סמכויות הממונה

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

12ה.   כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי פרק זה, הסמכויות המסורות למבקר לפי הוראות סעיף 19 יהיו נתונות לממונה, לגבי מי שנותן, להנחת דעתו, שירותי סוכנות נסיעות.

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 143 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף 12ה

פרק ג’: עבירות, שפיטה ועונשין

עבירות ועונשין
  1. (א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:
ת”ט תשל”ז-1977

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

(תיקון מס’ 3)

תשנ”ט-1999

(1)   אדם שעבר על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2)   אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

(ב)  מי שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א), דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות; המשיך להפעילו לאחר שקיבל התראה מאת מי שהשר מינהו לענין זה או לא קיים תנאי שנקבע בה, דינו, נוסף על העונש לפי סעיף קטן זה – קנס 1,000 לירות או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היה תאגיד – קנס 4,000 לירות לכל יום כאמור.

(ג)   מי שמסר ביודעין הודעה כוזבת או פרטים כוזבים לשאלותיו של מבקר לפי סעיף 19, דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות.

(ד)  על אדם שעבר על הוראות סעיף 6 או על תקנות שהותקנו לפי סעיף 5, יוטל העונש שנקבע לאותו סוג עבירה על-פי סעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי”ח-1957.

(תיקון מס’ 4)

תשס”ב-2002

(ה)  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:

(1)   אינו מבטיח כספי לקוחות, בניגוד להוראות סעיף 12א(א) ו-(ב);

(2)   אינו מקיים חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראות סעיף 12ג, בענין מהותי כפי שנקבע לפי אותן הוראות.

מיום 9.2.1977

ת”ט תשל”ז-1977

ס”ח תשל”ז מס’ 843 מיום 9.2.1977 עמ’ 79

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיפים 7 או 9(א) או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 8, 9(ב), 10 או 29 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיפים 7 או 9(א) סעיף 7 או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 8, 9(ב) לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

 

מיום 1.1.1999

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח 2785)

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיף 7 או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

 

מיום 14.2.2002

תיקון מס’ 4

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 143 (ה”ח 3043)

הוספת סעיף קטן 13(ה)

אחריות לעבירה
  1. (א) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

(ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד או שלוח כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או שולחו של העבריין, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

חובת הראיה
  1. הטוען שבידו רשיון לפי חוק זה – עליו הראיה.
הפסקת שירות תיירות
  1. (א) הוגש אישום נגד אדם שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א), רשאי השר לצוות בכתב על הפסקה ארעית במתן השירות, לרבות סגירת המקום שבו ניתן או מוצע השירות, ובלבד שהפסקה כאמור לא תעלה על ששים יום מיום שניתן הצו או עד למתן פסק-דין, לפי המועד המוקדם יותר; אולם בית המשפט רשאי, לבקשת הנפגע, לבטל את הצו או לאשרו עם או בלי שינויים; צו כאמור ייכנס לתקפו חמישה ימים אחרי נתינתו אם לא צויין בו מועד מאוחר מזה או אם לא בוטל לפני אותו מועד.

(ב)  הורשע אדם בעבירה על חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על הפסקת עיסוקו בשירות תיירות, לרבות סגירת חצרים, או לצוות על כל דרך אחרת הנראית לו מתאימה להפסקת העיסוק או לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו לתקופה שיקבע.

(ג)   מי שאינו מקיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו – קנס 100,000 לירות או מאסר שנה, ואם היה תאגיד – קנס 400,000 לירות, וקנס 3,000 לירות או מאסר ארבעה-עשר ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו, ואם היה תאגיד – קנס 12,000 לירות לכל יום כאמור.

(ד)  מי שאינו מקיים צו לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות, וקנס 1,000 לירות או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו, ואם היה תאגיד – קנס 4,000 לירות לכל יום כאמור.

(ה)  הורשע אדם לפי סעיף קטן (ג) או (ד), יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף קטן (ב).

ביצוע צו
  1. בצו לפי סעיף 16(א) ו-(ב) מותר להורות למשטרה או למבקר שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.
שמירת דינים
  1. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית-המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי הפקודה האמורה.

פרק ד’: הוראות שונות

סמכויות מבקר
  1. מבקר שמינה לכך השר יהיה רשאי, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצוע חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –

(1)  לחקור אדם העוסק בשירות תיירות ולדרוש ממנו להציג לפניו רשיון על-פי חוק זה ומסמכים, ולמסור לו ידיעות והודעות שלדעת המבקר יש בהן כדי להראות שבוצעה עבירה לפי חוק זה;

(2)  להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שניתנים בו שירותי תיירות, לבדוק כל ציוד ומיתקן שבו וכל פעולה הנעשית בו לפי חוק זה, לערוך בו חיפוש ולדרוש כל דבר שלדעת המבקר יש בו כדי להראות על ביצוע עבירה לפי חוק זה, ובלבד שבבית מלון לא ייכנס לחדר אירוח בשעה שנמצא בו אורח.

מינויים וקביעת תפקידים
  1. (א) השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר מינויו וקביעת תפקידיו של כל אדם, כפי הדרוש לדעתו לביצועו של חוק זה.

(ב)  לענין חוק זה יתקין השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקנות בדבר מינוי מועצות וועדות מייעצות של נציגי ציבור ועובדי המדינה.

תחולה על נאות מרפא

(תיקון מס’ 2)

תשנ”ח-1998

  1. האמור בסעיפים 12, 15 ו-19 יחול לגבי שירות תיירות בנאת מרפא כמשמעותה בחוק רשות נאות מרפא, תשל”ג-1973, וכן לגבי עבירות לפי החוק האמור הנוגעות לשירות תיירות בנאת מרפא, ובלבד שסמכויות השר לפי הסעיפים האמורים יופעלו בהסכמת שר הבריאות, וסמכויות לפי סעיף 12 יופעלו בידי מי שמוסמך ליתן רשיון על-פי החוק האמור.

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח 2650)

  1. האמור בסעיפים 8, 12, 15 ו-19 יחול לגבי שירות תיירות בנאת מרפא כמשמעותה בחוק רשות נאות מרפא, תשל”ג-1973, וכן לגבי עבירות לפי החוק האמור הנוגעות לשירות תיירות בנאת מרפא, ובלבד שסמכויות השר לפי הסעיפים האמורים יופעלו בהסכמת שר הבריאות, וסמכויות לפי סעיף 12 יופעלו בידי מי שמוסמך ליתן רשיון על-פי החוק האמור.
תיקון חוק התכנון והבניה
  1. בתוספת השניה לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה-1965 –

(1)  בסעיף 1, במקום “חמישה” יבוא “ששה”;

(2)  בסעיף 2, אחרי “שר הבטחון ימנה נציג אחד” יבוא “ושר התיירות ימנה נציג אחד”;

(3)  בסעיף 7, במקום “חמישה” יבוא “ששה” ואחרי “שר התחבורה” יבוא “שר התיירות”.

שמירת דינים
  1. (א) האמור בחוק זה לא יפגע בהוראות פקודת העתיקות ופקודת העתיקות (חצרים), 1935.

(ב)  הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, תשכ”ג-1963, ולא לגרוע מהן.

ביצוע
  1. השר ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות, נוסף על האמורות בחוק זה, בכל ענין הנוגע לביצוע.
ביטול
  1. פקודת מורי הדרך – בטלה.
תחילה
  1. תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מיום פרסומו.

 

 

יצחק רבין                        משה קול

ראש הממשלה                             שר התיירות

אפרים קציר

נשיא המדינה

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

* פורסם ס”ח תשל”ו מס’ 818 מיום 7.7.1976 עמ’ 228 (ה”ח תשל”ג מס’ 1030 עמ’ 85).

ת”ט ס”ח תשל”ז מס’ 843 מיום 9.2.1977 עמ’ 79.

תוקן ס”ח תשמ”ז מס’ 1222 מיום 5.8.1987 עמ’ 151 (ה”ח תשמ”ז מס’ 1837 עמ’ 265) – תיקון מס’ 1.

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 54 (ה”ח תשנ”ח מס’ 2650 עמ’ 20) – תיקון מס’ 2 בסעיף 6 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ”ח-1998; ר’ סעיף 46 לענין תחילה.

ס”ח תשנ”ט מס’ 1704 מיום 15.2.1999 עמ’ 112 (ה”ח תשנ”ט מס’ 2785 עמ’ 230) – תיקון מס’ 3 בסעיף 28 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ”ט-1999; ר’ סעיף 38(4) לענין תחילה ותחולה.

ס”ח תשס”ב מס’ 1830 מיום 14.2.2002 עמ’ 140 (ה”ח תשס”ב מס’ 3043 עמ’ 20) – תיקון מס’ 4.

ס”ח תשס”ו מס’ 2057 מיום 15.6.2006 עמ’ 322 (ה”ח הממשלה תשס”ו מס’ 236 עמ’ 298) – תיקון מס’ 5 בסעיף 29 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס”ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

פדני תכשיטים